הרב בן ציון מוצפי שליט"א - פרקי אבות - פרק א - ב

אודות פרקי אבות
מסכת אבות נקראת גם פרקי אבות, הוא שמה של מסכת משניות הכוללת חמשה פרקים (פרק ו' איננו חלק מקורי מהמסכת)

מסכת זו היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי מבין "ששת סדרי המשנה". בניגוד לשאר מסכתות המשנה העוסקות בדינים ובהלכות, עוסקת מסכת זו בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ.

מסכת זו עברה מספר גלגולים, וכיום נהוג לצרף לה מסיבות היסטוריות את פרק קניין תורה, הממוספר כ"פרק ו'", שאינו חלק מחיבור המשנה. קיימים כתבי יד השונים בנוסחם לפרק זה, כמו גם לגבי נוסחם ומיקומם של המשניות בפרק החמישי והחותם של מסכת אבות עצמה.

החיבור "אבות דרבי נתן" מושתת בעיקרו על חיבור זה, ומהווה הרחבה שלו. למסכת אבות לא חובר פירוש בתלמוד הבבלי או בתלמוד הירושלמי, והוא אינו מופיע אף בחיבור התוספתא. אולם חוברו לו פירושים רבים במרוצת הדורות על ידי רבנים מתקופת הראשונים והאחרונים, כך גם לפרק הנספח אליו, פרק קניין תורה.

בשונה ממסכתות אחרות, מסכת אבות אינה פוסקת הלכות, ועל כן היא לא נכללת במאמר רבי יצחק "ששים המה מלכות - ששים מסכתיות של הלכה" (שיר השירים רבה ו ט), וכמו כן לא נכתבה עליה מסכת בתלמוד הבבלי או התלמוד ירושלמי. מסכת זו עוסקת במוסר, דרך ארץ ומידות טובות, ועליה אמר רבא: "האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דאבות", כלומר - מי שרוצה להיות חסיד שיקיים את הכתוב בפרקי אבות (בבא קמא ל' עמ' א).

שמה של המסכת נקבע על שם דברי המוסר שבה שהם אבות למצוות, דהיינו עקרונות יסוד להתנהגות האדם, וזאת על-פי האימרה "דרך ארץ קדמה לתורה". טעם אחר לשם המסכת הוא זה שמביא פירוש המיוחס לרש"י: "מפני שנסדרו הנה דברי אבות הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה". פירוש אחר בשם הגר"א, על פי האמור בתחילת מסכת בבא קמא, ש"אבות" מרמז על כך שהדבר כתוב בתורה, ואכן, פירוש הגר"א במסכת זו מתאפיין בהבאת מקורות מהתורה לכל משנה.

מסכת אבות בנויה ממאמרים קצרים של חכמי המשנה - התנאים, כאשר בדרך כלל המאמר המובא הוא המוטו לחיים של אותו תנא, וניתן לראות בו תמצית של השקפת עולמו הייחודית. בין המשניות שבמסכת, ניתן למצוא פתגמים ידועים כגון "סייג לחכמה שתיקה", "אמור מעט ועשה הרבה", "אם אין אני לי מי לי", "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" ועוד. סדר החכמים המופיעים בפרק ראשון נקבע על פי סדר הדורות, מאנשי כנסת הגדולה, דרך תקופת הזוגות ועד תחילת הנשיאים. מפרק שני נכתבו דברי התנאים, בדרך כלל לפי הסדר בו חיו.

הפרק הראשון במסכת מדגיש את השתלשלות התורה שבעל פה - כל תנא או זוג תנאים "קיבלו מהם", כלומר, היו תלמידים של התנאים הקודמים להם, וקושרת את החכמים האחרונים עד משה רבנו דרך מסורת ארוכה המשתלשלת מדור לדור. בפרק זה יש 18 משניות.

הפרק השני ברובו כלול מדברי התנא הלל הזקן, תלמידו רבי יוחנן בן זכאי וחמשת תלמידיו. מספר משניות אף עוסקים ישירות בתכונותיהם הרוחניות של חמשת תלמידי רבי יוחנן בן זכאי והיחס בין שנים מהם, רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי אלעזר בן ערך, לבין יתר חכמי ישראל. בפרק זה יש 16 משניות.

תגובות