הרב מאיר מאזוז שליט"א - כסא רחמים - פרשת השבוע - פרשת תרומה - מדוע בלימוד התורה לעולם צריך לשאוף ליותר - תשע"ז - 2017
מה יעשה מי שאשתו לא רוצה בשום אופן שבניו ילמדו בתלמוד תורה? | רבנים שלעת זקנתם שכחו תלמודם | טעויות של ראשונים – שגיאות מי יבין | מדוע כל המסכתות בגמרא מתחילים בדף ב'? | מדוע זה משובש לומר - מתדלק, מתניע וכדומה?
פרק כ"ה פסוק י' | וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים – רבנים שלעת זקנתם שכחו תלמודם | סגולה למוח שלא ירדם | אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ – מדוע כל מידות הארון הם חצאיים? | טעויות של ראשונים – שגיאות מי יבין | טעות בפסוק בספרו של הרשב"א | טעות בפסוק בספר עוד יוסף חי | (הרב) עבדיה יוסף גימטרייא 'גן עדן בחיים' | לימוד תורה בלי הפסקה עם שאיפה ליותר | 'כל זמן שאדם לא לומד הוא שוכח' | מדוע כל המסכתות בגמרא מתחילים בדף ב'? | וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ – שלושה הארונות שעשה משה | וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו – פירוש האבן עזרא לפעמותיו | וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר – ההבדל בין פרוכת לכפורת | 'תוספת מגרעת וסימנך דלע"ת' | היכן מצינו בתנ"ך 'שתי עשרה'? | וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב - פירוש המילה 'כרובים' | מלים שנכנסו לתוך המלה עד שנעשו חלק מהשורש של המילה | מדוע זה משובש לומר - מתדלק, מתניע וכדומה? | מראה הכרובים בדמות זכר ונקבה | וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו – ויכוח בין הבעל לאשה בפני הילדים | עצה למי שאשתו לא רוצה בשום אופן שבניו ילמדו בתלמוד תורה.
וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן. וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ. (חומש שמות, פרק כ"ה, פסוקים א - ט).
פרק כ"ה פסוק י' | וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים – רבנים שלעת זקנתם שכחו תלמודם | סגולה למוח שלא ירדם | אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ – מדוע כל מידות הארון הם חצאיים? | טעויות של ראשונים – שגיאות מי יבין | טעות בפסוק בספרו של הרשב"א | טעות בפסוק בספר עוד יוסף חי | (הרב) עבדיה יוסף גימטרייא 'גן עדן בחיים' | לימוד תורה בלי הפסקה עם שאיפה ליותר | 'כל זמן שאדם לא לומד הוא שוכח' | מדוע כל המסכתות בגמרא מתחילים בדף ב'? | וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ – שלושה הארונות שעשה משה | וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו – פירוש האבן עזרא לפעמותיו | וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר – ההבדל בין פרוכת לכפורת | 'תוספת מגרעת וסימנך דלע"ת' | היכן מצינו בתנ"ך 'שתי עשרה'? | וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב - פירוש המילה 'כרובים' | מלים שנכנסו לתוך המלה עד שנעשו חלק מהשורש של המילה | מדוע זה משובש לומר - מתדלק, מתניע וכדומה? | מראה הכרובים בדמות זכר ונקבה | וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו – ויכוח בין הבעל לאשה בפני הילדים | עצה למי שאשתו לא רוצה בשום אופן שבניו ילמדו בתלמוד תורה.
וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים. שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן. וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם. כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ. (חומש שמות, פרק כ"ה, פסוקים א - ט).
תגובות
הוסף רשומת תגובה