פרשת משפטים - הרב זמיר כהן

התפקיד האמיתי של הרופא

לרופא יש תפקיד חשוב: להחזיר את האדם לשגרת חייו, אך יש רופאים שמסוגלים להרוס את החיים במשפט אחד.

מה ניתן לעשות?

פרשת משפטים מגוללת בפנינו הלכות ודינים רבים, הקשורים לכל מרחבי החיים.
בין שלל ההלכות אנו מוצאים את דינו של המכה את רעהו: "וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף".
מדובר במקרה שבו האדם המוכה לא מת מחמת המכה, אלא רק נפצע.
הדין הוא שהמכה חייב לשלם סוגי תשלומים שונים שקבעה התורה, ואחד מהם הוא תשלום דמי הרופא והטיפולים: "רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא".
זה הפירוש ברמת הפשט.
אך כידוע לתורה יש כמה רבדים: פשט, רמז, דרש וסוד.
על המילים "ורפוא ירפא", דורשים חז"ל: "מכאן שנתנה לרופא רשות לרפא".
פירושם של דברים כך: היינו עלולים לחשוב שכיוון שהקב"ה רצה שאותו אדם יהיה חולה, יהיה אסור לו ללכת לרופא.
באה התורה להשמיע לנו שמותר לגשת לקבל סיוע רפואי.
כיוון שרצון ה´ הוא שאותו אדם יסבול עד לרמה מסוימת, ומכאן והלאה לא יסבול יותר, יכול האדם לגרום בדרך הטבע להפסיק את סבלו, ובכך יסיים את התיקון שנצרך לו.
אך הרמב"ם מסביר את הדברים ברובד עמוק אף יותר.
רופא יכול לחשוב שאולי אסור לו לעסוק במלאכת הרפואה, מחשש שמא יגרום לתוצאה הפוכה.
רופא מבצע ניתוח בחולה, והחולה נפטר על שולחן הניתוחים.
אם לא היה מנותח, היה יכול לחיות עוד כמה חודשים.
שמא אסור לעסוק בעבודה זו?
אומרת התורה: "ורפוא ירפא".
אם אתה עושה את המרב, עם כל הידע המקצועי העומד לרשותך – מותר לבצע את הניתוח, על אף הסיכונים הכרוכים בדבר.
גדולי ישראל העניקו זווית נוספת להוראה זו של התורה.
"ניתנה ראשות לרופא לרפא" - דייקו מכאן גדולי ישראל, שלרפא מותר, אך לא להרוג או לייאש.
לא פעם אדם עורך בדיקות והרופא מפענח את התוצאות ומגלה לחולה: נשארו לך רק עוד כמה שבועות לחיות.
משפט כזה מטיל פחד וייאוש, ולא מותיר שום תקווה לאדם.
לכך באה התורה ומזהירה את הרופא: ניתנה לך רשות לרפא, אך לא לייאש.
רק הקב"ה קוצב את שנותיו של האדם, ולא הרופא.
אנו עדים למקרים רבים, שבהם הכריזו על חולה שימיו ספורים, ובסופו של דבר הוא האריך ימים ושנים.
הרופא צריך לעשות את המוטל עליו בלבד: לדאוג לריפוי החולה.
אם הרופא רואה שהמצב באמת קשה, לא יאמר זאת לחולה אלא רק למשפחתו.
הם יארגנו תפילות ולימוד תורה לרפואתו, וישלח הקב"ה דברו וירפאהו.
אם חלילה קרה הדבר וחולה קיבל בשורה רעה – עליו מיד לחזק עצמו בידיעה שלה´ הישועה, ולא לרופא.
עליו לזכור שאם קיבל מידע כזה, הרי שמן השמים מורים לו לערוך חשבון נפש ולהתרומם מבחינה רוחנית, לתקן את הדרוש תיקון ולהתחזק במה שאפשר.
אדם שחי בצורה כזו לא נכנס לייאוש ולעצבות, אלא אדרבא, משתדל באותם הימים להיות שרוי בשמחה כמה שיותר.
מצב הרוח של האדם משפיע מאוד גם על ההחלמה שלו, על ריפוי תאים הרוסים בגופו, ולכן ישתדל לשמוח, לחייך ולחזק אחרים, והקב"ה ישלח רפואה שלמה לכל חולי עמו ישראל.

שבת שלום.