פרשת בשלח - הרב זמיר כהן

מקור הברכה

התורה מלמדת אותנו שדווקא כשלא עובדים בשבת - הפרנסה מתברכת.

איך זה עובד?

בפרשת השבוע מסופר שלאחר נס קריעת ים סוף, הגיעו עם ישראל למקום ששמו ´מרה´.
במקום זה יש מים, אך הם מרים ואינם ראויים לשתייה, והעם מתלונן: "וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה".
משה מפנה את התלונה לקב"ה, והקב"ה עונה לו לקחת עץ מר ולהשליך אל המים.
משה מבצע את ציווי ה´ – והנה, המים נמתקים ונהפכים למים הראויים לשתייה, וכעדות התורה: "וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ".
חז"ל מציינים שבמילים "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט" נרמז שמיד לאחר הנס של המתקת המים המרים, לימד הקב"ה את עם ישראל שלוש מצוות: שבת, כיבוד אב ואם ומשפטים שבין אדם לחברו.
ואולם יש לשאול: מדוע בחר הקב"ה ללמד את מצוות השבת דווקא לאחר מאורע כזה?
יש לזכור, שבתקופה בה עם ישראל קיבל את מצוות השבת מדובר בחידוש של ממש, שהרי כל העמים עבדו שבעה ימים בשבוע, ואף אחד לא חשב לשבות יום אחד ולעבוד רק שישה ימים.
רק לאחר שעם ישראל הביא לאנושות את יום המנוחה השבועי, כל העולם למד והבין שאפילו מצד פוטנציאל העבודה – עדיף לנוח יום אחד כדי להעניק רעננות ומרץ לעבוד בששת הימים האחרים.
על כל פנים, בתקופה הקדומה הרעיון של שבת היה נשמע מוזר והזוי.
כשהצטוו ישראל לראשונה על השבת, עמדו בני ישראל ותמהו: מדוע לא לעבוד במשך יום שלם?
ממה נחיה ונתפרנס באותו היום?
כיצד תספיק העבודה של שישה ימים בלבד?
ומשה רבנו מסביר: אל דאגה, השבת היא מקור הברכה של כל ששת הימים.
אדם ששומר שבת – פרנסתו מתברכת.
אך בני ישראל לא מבינים.
פרנסה מגיעה כאשר עובדים, ולא מתוך בטלה.
וכי יתכן שיום ללא עבודה הוא מקור הברכה של כל השבוע?
כדי לענות על שאלה זו העניק הקב"ה את מצוות השבת דווקא במרה.
ההיגיון הפשוט אומר שכדי להמתיק את המים המרים שבבאר, יש להשליך לתוכם סוכר או דבש.
וכאשר עם ישראל ראה כיצד הקב"ה מרפא מר במר, הופך מים מרים למתוקים ע"י השלכת גזע עץ מר, אזי הבינו כולם שהקב"ה הוא השליט הבלעדי על הטבע, והוא יכול לגרום לתוצאות מבורכות גם מתוך מעשה הנראה מנוגד לחלוטין ליעד המצופה.
לאחר קבלת השיעור המוחשי הזה – רק אז יכלו בני ישראל לקבל את מצוות בשבת.
השבת מלמדת את האדם להשליך את יהבו על הקב"ה.
לומר בפה מלא: למרות שיכולתי לעבוד היום, אני יושב ומתענג עם בני ביתי ליד שולחן השבת, ולא עובד.
והריני סמוך ובטוח שאתה, רבונו של עולם, תשרה את הברכה בעבודתי בשאר ימי העבודה.
אדם כזה שמאמין בה´ באמונה שלמה, זוכה לראות בחוש את ברכת ה´ בפרנסתו לאורך ימים טובים ומאושרים.