פרשת חיי שרה - הרב זמיר כהן

כיצד בוחרים בת זוג?

אליעזר ידע בדיוק מהן התכונות החשובות בבת הזוג שתתאים ליצחק אבינו.

אך המציאות היא שרבקה אמנו הייתה הרבה מעבר למה שחיפש

בפרשת השבוע נשלח אליעזר עבד אברהם לארם נהריים, כדי למצוא אישה ראויה ליצחק.
אליעזר מגיע למקום, ומבקש מהקב"ה סימן שיידע מי תהיה האישה הראויה ליצחק: "הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם: וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק".
אליעזר מבקש בקשה שצריך להבין אותה.
אין מדובר פה בסימן סתמי, אלא יש כאן עומק גדול של נתונים הראויים להיות באישה, ובאשתו של יצחק בפרט.
ראשית, אליעזר מבקש "והיה הנערה אשר אומר עליה הטי נא כדך ואשתה, ואמרה: שתה!".
יש כאן קודם כל עניין של לב טוב, נדיבות ורצון לעזור.
אולם אין זה מספיק.
יש הרבה אנשים שיש להם לב טוב, ומאידך – אין בהם דעת.
אישה ראויה היא זאת היודעת מצד אחד להעניק ולתת מתוך טוב לב, ומאידך – לדעת כיצד לבצע זאת בחכמה ומתוך רגישות לזולת.
שכן לעיתים עלולה להתלוות פגיעה באדם זה או אחר כתוצאה מההטבה.
לכן אליעזר מעמיד את רבקה במבחן של רגישות ושימת לב לפרטים הקטנים, וכך ביאור הדברים: אני אבקש ממנה לשתות מהכד.
כאשר היא תיענה לבקשתי, הרי אם אין בה דעת, היא תיקח את שארית המים שבכד לביתה, ונמצא שבני ביתה ישתו מהכד שאני שתיתי ממנו.
ומנין לה לדעת שאני בריא, אולי אני חולה? אם היא תיקח את הכד לביתה, הרי זו ההוכחה שאין לה די הבנה בריאותית ותרבותית להתחשב בבני משפחתה.
אך יש גם אפשרות אחרת: לאחר שאשתה מהכד היא פשוט תרוקן את הכד ותשפוך את המים הנותרים על הקרקע.
אך גם בהנהגה זו יש חיסרון – הרי זה לא מכובד לפגוע בי כך.
אני אשתה מהכד והיא תשפוך את מה שנותר כאילו אני אדם חולה? נותרה אם כן אפשרות אחת לצאת מהעניין בשלום ובתבונה: האישה תאמר לי: "שתה וגם גמליך אשקה".
לאחר שאשתה היא תיתן את הנותר לגמלים, וכך הרי אף אחד לא ייפגע מכך.
ומכאן שהיא גם טובת לב, גם רגישה לתחושות הזולת וגם נבונה בפתרון בעיות.
בסופו של דבר, רבקה הפתיעה את אליעזר ונהגה בטוב לב ובתבונה הרבה יותר מכפי שיכל לצפות.
בהמשך הפסוקים, כאשר אליעזר ביקש את בקשתו לשתות, נאמר כך: "וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי! וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ.
וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ, וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת" כלומר, לא זו בלבד שאת יתרת המים שבכד היא תיתן לגמלים, אלא היא גם תוסיף ותשאב עבורם.
בכך היא התרוממה במחשבותיה עוד יותר ממחשבותיו הגבוהות של אליעזר.
וכאילו אמרה: "אם אתן רק את יתרת המים שבכד לגמלים, אתה עלול לחשוב שאני עושה זאת כדי שלא תיעלב.
אבל הנה אני מוסיפה לשאוב מים חדשים עבור הגמלים.
כך תהיה בטוח שגם את שארית המים שבכד נתתי להם רק מתוך רצון להשקותם, ותרגיש בנוח לחלוטין".
זוהי אשת חיל: טובת לב, אך גם חכמה ונבונה ברגישות לזולת.
זוהי האישה המתאימה ביותר ליצחק, ולעם ישראל.
וממנה נלמד מוסר השכל לכל פעולת חסד ולכל מעשה טוב, לעשותו ברגישות נכונה ובתבונה, מתוך שמירה על כבוד המקבל.