חומש דברים - פרשת ואתחנן

ואתחנן, אל-יהוה, בעת ההוא, לאמר. אדני יהוה, אתה החלות להראות את-עבדך, את-גדלך, ואת-ידך החזקה--אשר מי-אל בשמים ובארץ, אשר-יעשה כמעשיך וכגבורתך. אעברה-נא, ואראה את-הארץ הטובה, אשר, בעבר הירדן: ההר הטוב הזה, והלבנן. ויתעבר יהוה בי למענכם, ולא שמע אלי; ויאמר יהוה אלי, רב-לך--אל-תוסף דבר אלי עוד, בדבר הזה. עלה ראש הפסגה, ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה--וראה בעיניך: כי-לא תעבר, את-הירדן הזה. וצו את-יהושע, וחזקהו ואמצהו: כי-הוא יעבר, לפני העם הזה, והוא ינחיל אותם, את-הארץ אשר תראה. ונשב בגיא, מול בית פעור.

ועתה ישראל, שמע אל-החוקים ואל-המשפטים, אשר אנוכי מלמד אתכם, לעשות--למען תחיו, ובאתם וירשתם את-הארץ, אשר יהוה אלוהי אבותיכם, נותן לכם. לא תוסיפו, על-הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם, ולא תגרעו, ממנו--לשמור, את-מצוות יהוה אלוהיכם, אשר אנוכי, מצווה אתכם. עיניכם, הרואות, את אשר-עשה יהוה, בבעל פעור: כי כל-האיש, אשר הלך אחרי בעל-פעור--השמידו יהוה אלוהיך, מקרבך. ואתם, הדבקים, ביהוה, אלוהיכם--חיים כולכם, היום. ראה לימדתי אתכם, חוקים ומשפטים, כאשר ציווני, יהוה אלוהיי: לעשות כן--בקרב הארץ, אשר אתם באים שמה לרשתה. ושמרתם, ועשיתם--כי היא חכמתכם ובינתכם, לעיני העמים: אשר ישמעון, את כל-החוקים האלה, ואמרו רק עם-חכם ונבון, הגוי הגדול הזה. כי מי-גוי גדול, אשר-לו אלוהים קרובים אליו, כיהוה אלוהינו, בכל-קוראנו אליו. ומי גוי גדול, אשר-לו חוקים ומשפטים צדיקים, ככול התורה הזאת, אשר אנוכי נותן לפניכם היום. רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד, פן-תשכח את-הדברים אשר-ראו עיניך ופן-יסורו מלבבך, כול, ימי חייך; והודעתם לבניך, ולבני בניך. יום, אשר עמדת לפני יהוה אלוהיך בחורב, באמור יהוה אליי הקהל-לי את-העם, ואשמיעם את-דבריי: אשר ילמדון ליראה אותי, כל-הימים אשר הם חיים על-האדמה, ואת-בניהם, ילמדון. ותקרבון ותעמדון, תחת ההר; וההר בוער באש, עד-לב השמיים--חושך, ענן וערפל. וידבר יהוה אליכם, מתוך האש: קול דברים אתם שומעים, ותמונה אינכם רואים זולתי קול. ויגד לכם את-בריתו, אשר ציווה אתכם לעשות--עשרת, הדברים; ויכתבם, על-שני לוחות אבנים. ואותי ציווה יהוה, בעת ההיא, ללמד אתכם, חוקים ומשפטים: לעשותכם אותם--בארץ, אשר אתם עוברים שמה לרשתה. ונשמרתם מאוד, לנפשותיכם: כי לא ראיתם, כל-תמונה, ביום דיבר יהוה אליכם בחורב, מתוך האש. פן-תשחיתון--ועשיתם לכם פסל, תמונת כל-סמל: תבנית זכר, או נקבה. תבנית, כל-בהמה אשר בארץ; תבנית כל-ציפור כנף, אשר תעוף בשמיים. תבנית, כל-רומש באדמה; תבנית כל-דגה אשר-במים, מתחת לארץ. ופן-תישא עיניך השמיימה, וראית את-השמש ואת-הירח ואת-הכוכבים כול צבא השמיים, ונידחת והשתחווית להם, ועבדתם--אשר חלק יהוה אלוהיך, אותם, לכול העמים, תחת כל-השמיים. ואתכם לקח יהוה, ויוציא אתכם מכור הברזל ממצריים, להיות לו לעם נחלה, כיום הזה. ויהוה התאנף-בי, על-דבריכם; ויישבע, לבלתי עוברי את-הירדן, ולבלתי-בוא אל-הארץ הטובה, אשר יהוה אלוהיך נותן לך נחלה. כי אנוכי מת בארץ הזאת, אינני עובר את-הירדן; ואתם, עוברים, וירשתם, את-הארץ הטובה הזאת. הישמרו לכם, פן-תשכחו את-ברית יהוה אלוהיכם, אשר כרת, עימכם; ועשיתם לכם פסל תמונת כול, אשר ציווך יהוה אלוהיך. כי יהוה אלוהיך, אש אוכלה הוא: אל, קנא. כה כי-תוליד בנים ובני בנים, ונושנתם בארץ; והשחתם, ועשיתם פסל תמונת כול, ועשיתם הרע בעיני יהוה-אלוהיך, להכעיסו. העידותי בכם היום את-השמיים ואת-הארץ, כי-אבוד תאבדון מהר, מעל הארץ, אשר אתם עוברים את-הירדן שמה לרשתה: לא-תאריכון ימים עליה, כי הישמד תישמדון. והפיץ יהוה אתכם, בעמים; ונשארתם, מתי מספר, בגויים, אשר ינהג יהוה אתכם שמה. ועבדתם-שם אלוהים, מעשה ידי אדם: עץ ואבן--אשר לא-יראון ולא ישמעון, ולא יאכלון ולא יריחון. וביקשתם משם את-יהוה אלוהיך, ומצאת: כי תדרשנו, בכל-לבבך ובכל-נפשך. בצר לך--ומצאוך, כול הדברים האלה; באחרית, הימים, ושבת עד-יהוה אלוהיך, ושמעת בקולו. כי אל רחום יהוה אלוהיך, לא ירפך ולא ישחיתך; ולא ישכח את-ברית אבותיך, אשר נשבע להם. כי שאל-נא לימים ראשונים אשר-היו לפניך, למן-היום אשר ברא אלוהים אדם על-הארץ, ולמקצה השמיים, ועד-קצה השמיים: הנהיה, כדבר הגדול הזה, או, הנשמע כמוהו. השמע עם קול אלוהים מדבר מתוך-האש, כאשר-שמעת אתה--ויחי. או הניסה אלוהים, לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדולים: ככול אשר-עשה לכם יהוה אלוהיכם, במצריים--לעיניך. אתה הוראת לדעת, כי יהוה הוא האלוהים: אין עוד, מלבדו. מן-השמיים השמיעך את-קולו, לייסרך; ועל-הארץ, הראך את-אישו הגדולה, ודבריו שמעת, מתוך האש. ותחת, כי אהב את-אבותיך, ויבחר בזרעו, אחריו; ויוציאך בפניו בכוחו הגדול, ממצריים. להוריש, גויים גדולים ועצומים ממך--מפניך; להביאך, לתת-לך את-ארצם נחלה--כיום הזה. וידעת היום, והשבות אל-לבבך, כי יהוה הוא האלוהים, בשמיים ממעל ועל-הארץ מתחת: אין, עוד. ושמרת את-חוקיו ואת-מצוותיו, אשר אנוכי מצווך היום, אשר ייטב לך, ולבניך אחריך--ולמען תאריך ימים על-האדמה, אשר יהוה אלוהיך נותן לך כל-הימים. מא אז יבדיל משה שלוש ערים, בעבר הירדן, מזרחה, שמש. לנוס שמה רוצח, אשר ירצח את-ריעהו בבלי-דעת, והוא לא-שונא לו, מתמול שלשום; ונס, אל-אחת מן-הערים האל--וחי. את-בצר במדבר בארץ המישור, לראובני; ואת-ראמות בגלעד לגדי, ואת-גולן בבשן למנשי. וזאת, התורה, אשר-שם משה, לפני בני ישראל. אלה, העדות, והחוקים, והמשפטים--אשר דיבר משה אל-בני ישראל, בצאתם ממצריים. בעבר הירדן בגיא, מול בית פעור, בארץ סיחון מלך האמורי, אשר יושב בחשבון--אשר הכה משה ובני ישראל, בצאתם ממצריים. ויירשו את-ארצו ואת-ארץ עוג מלך-הבשן, שני מלכי האמורי, אשר, בעבר הירדן--מזרח, שמש. מערוער אשר על-שפת-נחל ארנון, ועד-הר שיאון--הוא חרמון. וכל-הערבה עבר הירדן, מזרחה, ועד, ים הערבה--תחת, אשדות הפסגה.

ויקרא משה, אל-כל-ישראל, ויאמר אליהם שמע ישראל את-החוקים ואת-המשפטים, אשר אנוכי דובר באוזניכם היום; ולמדתם אותם, ושמרתם לעשותם. יהוה אלוהינו, כרת עימנו ברית--בחורב. לא את-אבותינו, כרת יהוה את-הברית הזאת: כי איתנו, אנחנו אלה פה היום כולנו חיים. פנים בפנים, דיבר יהוה עימכם בהר--מתוך האש. אנוכי עומד בין-יהוה וביניכם, בעת ההיא, להגיד לכם, את-דבר יהוה: כי יראתם מפני האש, ולא-עליתם בהר לאמור. אנוכי יהוה אלוהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצריים מבית עבדים: לא-יהיה לך אלוהים אחרים, על-פניי. לא-תעשה לך פסל, כל-תמונה, אשר בשמיים ממעל, ואשר בארץ מתחת--ואשר במים, מתחת לארץ. לא-תשתחווה להם, ולא תועבדם: כי אנוכי יהוה אלוהיך, אל קנא--פוקד עוון אבות על-בנים ועל-שילשים ועל-ריבעים, לשונאיי. ועושה חסד, לאלפים--לאוהביי, ולשומרי מצוותיי. לא תישא את-שם-יהוה אלוהיך, לשוא: כי לא ינקה יהוה, את אשר-יישא את-שמו לשוא. שמור את-יום השבת, לקדשו, כאשר ציווך, יהוה אלוהיך. ששת ימים תעבוד, ועשית כל-מלאכתך. ויום, השביעי--שבת, ליהוה אלוהיך: לא תעשה כל-מלאכה אתה ובנך-ובתך ועבדך-ואמתך ושורך וחמורך וכל-בהמתך, וגרך אשר בשעריך--למען ינוח עבדך ואמתך, כמוך. וזכרת, כי עבד היית בארץ מצריים, ויוציאך יהוה אלוהיך משם, ביד חזקה ובזרוע נטויה; על-כן, ציווך יהוה אלוהיך, לעשות, את-יום השבת. כבד את-אביך ואת-אימך, כאשר ציווך יהוה אלוהיך--למען יאריכון ימיך, ולמען ייטב לך, על האדמה, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך. לא תרצח, ולא תנאף; ולא תגנוב, ולא-תענה בריעך עד שוא. ולא תחמוד, אשת ריעך; ולא תתאווה בית ריעך, שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמורו, וכול, אשר לריעך. את-הדברים האלה דיבר יהוה אל-כל-קהלכם בהר, מתוך האש הענן והערפל--קול גדול, ולא יסף; ויכתבם, על-שני לוחות אבנים, וייתנם, אליי. ויהי, כשומעכם את-הקול מתוך החושך, וההר, בוער באש; ותקרבון אליי, כל-ראשי שבטיכם וזקניכם. ותאמרו, הן הראנו יהוה אלוהינו את-כבודו ואת-גודלו, ואת-קולו שמענו, מתוך האש; היום הזה ראינו, כי-ידבר אלוהים את-האדם וחי. ועתה, למה נמות, כי תאכלנו, האש הגדולה הזאת; אם-יוספים אנחנו, לשמוע את-קול יהוה אלוהינו עוד--ומתנו. כי מי כל-בשר אשר שמע קול אלוהים חיים מדבר מתוך-האש, כמונו--ויחי. קרב אתה ושמע, את כל-אשר יאמר יהוה אלוהינו; ואת תדבר אלינו, את כל-אשר ידבר יהוה אלוהינו אליך--ושמענו ועשינו. וישמע יהוה את-קול דבריכם, בדברכם אליי; ויאמר יהוה אליי, שמעתי את-קול דברי העם הזה אשר דיברו אליך--היטיבו, כל-אשר דיברו. מי-ייתן והיה לבבם זה להם, ליראה אותי ולשמור את-כל-מצוותיי--כל-הימים: למען ייטב להם ולבניהם, לעולם. לך, אמור להם: שובו לכם, לאוהליכם. ואתה, פה עמוד עימדי, ואדברה אליך את כל-המצוה והחוקים והמשפטים, אשר תלמדם; ועשו בארץ, אשר אנוכי נותן להם לרשתה. ושמרתם לעשות, כאשר ציווה יהוה אלוהיכם אתכם: לא תסורו, ימין ושמאל. בכל-הדרך, אשר ציווה יהוה אלוהיכם אתכם--תלכו: למען תחיון, וטוב לכם, והארכתם ימים, בארץ אשר תירשון.

וזאת המצוה, החוקים והמשפטים, אשר ציווה יהוה אלוהיכם, ללמד אתכם--לעשות בארץ, אשר אתם עוברים שמה לרשתה. למען תירא את-יהוה אלוהיך, לשמור את-כל-חוקותיו ומצוותיו אשר אנוכי מצווך, אתה ובנך ובן-בנך, כול ימי חייך--ולמען, יאריכון ימיך. ושמעת ישראל, ושמרת לעשות, אשר ייטב לך, ואשר תרבון מאוד: כאשר דיבר יהוה אלוהי אבותיך, לך--ארץ זבת חלב, ודבש. שמע, ישראל: יהוה אלוהינו, יהוה אחד. ואהבת, את יהוה אלוהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך, ובכל-מאודך. והיו הדברים האלה, אשר אנוכי מצווך היום--על-לבבך. ושיננתם לבניך, ודיברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשוכבך ובקומך. וקשרתם לאות, על-ידך; והיו לטוטפות, בין עיניך. וכתבתם על-מזוזות ביתך, ובשעריך. והיה כי יביאך יהוה אלוהיך, אל-הארץ אשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקוב--לתת לך: ערים גדולות וטובות, אשר לא-בנית. ובתים מלאים כל-טוב, אשר לא-מילאת, ובורות חצובים אשר לא-חצבת, כרמים וזיתים אשר לא-נטעת; ואכלת, ושבעת. הישמר לך, פן-תשכח את-יהוה, אשר הוציאך מארץ מצריים, מבית עבדים. את-יהוה אלוהיך תירא, ואותו תעבוד; ובשמו, תישבע. לא תלכון, אחרי אלוהים אחרים--מאלוהי, העמים, אשר, סביבותיכם. כי אל קנא יהוה אלוהיך, בקרבך: פן-יחרה אף-יהוה אלוהיך, בך, והשמידך, מעל פני האדמה. לא תנסו, את-יהוה אלוהיכם, כאשר ניסיתם, במסה. שמור תשמרון, את-מצוות יהוה אלוהיכם, ועדותיו וחוקיו, אשר ציווך. ועשית הישר והטוב, בעיני יהוה--למען, ייטב לך, ובאת וירשת את-הארץ הטובה, אשר-נשבע יהוה לאבותיך. להדוף את-כל-אויביך, מפניך, כאשר, דיבר יהוה. כי-ישאלך בנך מחר, לאמור: מה העדות, והחוקים והמשפטים, אשר ציווה יהוה אלוהינו, אתכם. ואמרת לבנך, עבדים היינו לפרעה במצריים; ויוציאנו יהוה ממצריים, ביד חזקה. וייתן יהוה אותות ומופתים גדולים ורעים במצריים, בפרעה ובכל-ביתו--לעינינו. ואותנו, הוציא משם--למען, הביא אותנו, לתת לנו את-הארץ, אשר נשבע לאבותינו. ויצוונו יהוה, לעשות את-כל-החוקים האלה, ליראה, את-יהוה אלוהינו--לטוב לנו כל-הימים, לחייותנו כהיום הזה. וצדקה, תהיה-לנו: כי-נשמור לעשות את-כל-המצוה הזאת, לפני יהוה אלוהינו--כאשר ציוונו.

כי יביאך, יהוה אלוהיך, אל-הארץ, אשר-אתה בא-שמה לרשתה; ונשל גויים-רבים מפניך החיתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי, והחיווי והיבוסי--שבעה גויים, רבים ועצומים ממך. ונתנם יהוה אלוהיך, לפניך--והכיתם: החרם תחרים אותם, לא-תכרות להם ברית ולא תחונם. ולא תתחתן, בם: בתך לא-תיתן לבנו, ובתו לא-תיקח לבנך. כי-יסיר את-בנך מאחריי, ועבדו אלוהים אחרים; וחרה אף-יהוה בכם, והשמידך מהר. כי-אם-כה תעשו, להם--מזבחותיהם תיתוצו, ומצבותם תשברו; ואשריהם, תגדעון, ופסיליהם, תשרפון באש. כי עם קדוש אתה, ליהוה אלוהיך: בך בחר יהוה אלוהיך, להיות לו לעם סגולה, מכול העמים, אשר על-פני האדמה. לא מרובכם מכל-העמים, חשק יהוה בכם--ויבחר בכם: כי-אתם המעט, מכל-העמים. כי מאהבת יהוה אתכם, ומשומרו את-השבועה אשר נשבע לאבותיכם, הוציא יהוה אתכם, ביד חזקה; ויפדך מבית עבדים, מיד פרעה מלך-מצריים. וידעת, כי-יהוה אלוהיך הוא האלוהים: האל, הנאמן--שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו, לאלף דור. ומשלם לשונאיו אל-פניו, להאבידו: לא יאחר לשונאו, אל-פניו ישלם-לו. ושמרת את-המצוה ואת-החוקים ואת-המשפטים, אשר אנוכי מצווך היום--לעשותם.

תגובות