פרשת לך לך - הרב זמיר כהן

ההסכם שבינינו

מצוות ברית המילה נראית במבט ראשון לאדם זר כתמוהה. במבט מתבונן מתברר שמצווה זו,

כמו גם שאר המצוות – בעלת מסר עמוק ולטובתו המוחלטת של האדם

בפרשת השבוע, הקב"ה מצווה את אברהם ואת זרעו אחריו על ברית המילה.
וכך נאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל אברהם...זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ... וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם".
'ברית' הכוונה להסכם.
כאשר שני צדדים מחליטים לקשור ביניהם קשר בל יינתק, הרי שהם כורתים ברית.
כך אומר הקב"ה לאברהם: כריתת הברית הנצחית ביני לבינך תהיה באמצעות ברית המילה.
ברית המילה היא חותם ברית קודש הנמצאת בכל יהודי, ומעידה על הקשר והחיבור שלו עם בורא העולם.
בגמרא מסופר על שר רומאי בשם טורנוסרופוס, ששאל את רבי עקיבא: מעשיו של מי מתוקנים יותר, מושלמים יותר - של הבורא או של האדם? כמובן, הוא ציפה שר' עקיבא יענה לו שמעשיו של הבורא, אך רבי עקיבא מפתיע ועונה: "של האדם".
אמר לו טורנוסרופוס: "ציפיתי שתאמר לי שמעשיו של הבורא מתוקנים, ואז רציתי לשאול אותך מדוע היהודים עושים ברית מילה".
הסביר לו רבי עקיבא: "מה מתוקן יותר, השיבולים או העוגות? ודאי שהעוגות.
הרי עם השיבולים כמות שהם לא ניתן לעשות דבר.
העוגות, מעשי ידי אדם, הן הראויות לאכילה.
הנה ההוכחה שמעשיו של האדם נאים יותר משל הבורא.
הקב"ה יצר את העולם, ומצפה מאתנו להשלים את הבריאה שברא".
וכך גם בברית המילה.
כל זמן שהיהודי עדיין לא נימול, הוא עדיין כגוף גולמי שלא הושלמה יצירתו.
ברית המילה משלימה את יצירת היהודי כאדם בעל גוף מתוקן בחומר וברוח – כבנו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
את המסר הזה יש ללמוד גם מהפסוק בו נחתם סיפור מעשה בראשית: "אשר ברא אלוקים - לעשות".
ממש כמו בהסרת העורלה, ההופכת את האדם לשלם יותר, כך הוא למעשה כל תפקידו של האדם בעולמו: להשלים את הבריאה.
וכך גם כל מעשה מצוה יוצר תיקון ובנייה באישיותו הרוחנית של האדם, ובכל העולמות הרוחניים והגשמיים.
בנוסף, בעשרות השנים האחרונות גילו כי ברית המילה חיונית מאוד למניעת מחלות עור רבות, ומפחיתה בעשרות אחוזים את הסיכון להידבקות במחלות מסוכנות.
למעשה, אנו יודעים כי כל מצווה טומנת בחובה גם תועלת גשמית לאדם, זאת על מנת שהאדם יתפתח בצורה תקינה מבחינה רוחנית, עד למיצוי העבודה שלו בעולם הזה, וזאת מבלי לגרוע בהנאתו הגשמית.
שלמה המלך אומר בספר משלי: "דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ".
אדם המבקש ליהנות בצורה מיטבית מהעולם הזה לאורך זמן, חייב להציב לעצמו גבולות ברורים, על פי ההדרכה שבתורת הבורא.
התורה מנחה אותנו בדיוק מהו הגבול הנכון לנו.
לעתים איננו מבינים מה התועלת במצווה מסוימת, מדוע ציווה אותנו הקב"ה לעשות את הדברים כך ולא אחרת.
אך לאמיתו של דבר, בפרספקטיבה מעמיקה המתפרסת על פני דורות אנו מבינים לאט-לאט את החכמה הגדולה הטמונה בתורה, חכמה אלוקית, שכל כולה לטובת האדם.