פרשת במדבר - התורה והמדבר
הרב זמיר כהן בשיחה קצרה מתוך פרשת במדבר מבאר את ענין מידת הענווה, התורה והמדבר.
על הפרשה:
אנו עומדים בפתחו של ספר במדבר, ובערב חג השבועות.
ספר במדבר נפתח בפסוק: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר".
כידוע, בתורה אין מילים מיותרות.
כל מילה רומזת למסר, וגם כאן יש לשאול: מדוע בחרה התורה לציין שהדבר ה' אל משה נאמר 'במדבר'? היה מספיק לכתוב שזה קרה באוהל מועד, שהוא מקום השראת השכינה.
זאת ועוד: כל חומש 'במדבר' קיבל את שמו מהמילה במדבר שבפסוק זה שנבחר מתוך מילים רבות.
מה המיוחד במילה זו? ומכאן יש לשאול גם בעניין חג השבועות.
כידוע, כל מעמד מכובד נערך במקום שיהלום את האירוע.
מלך, למשל, מכתירים בארמון מפואר.
ואם כך, כאשר הקב"ה ביקש להעניק את התורה לעם ישראל, היה אמור לכאורה לבחור במקום המכובד ביותר בעולם, שכן התורה היא הקיום של העולם.
והנה, הקב"ה בחר לתת את התורה דווקא במדבר, בהר סיני שהוא הר נמוך יחסית, וגם כאן יש לשאול לטעם הדבר.
למעשה, שתי השאלות הללו רומזות לעניין אחד.
התורה היא תורת חיים, והיא שוכנת רק באדם שיש בו ענווה.
אומר לנו הקב"ה, אם רצונכם לקנות את התורה, לדעת אותה היטב ולנהוג על פיה, אתם צריכים לקבל אותה עליכם ללא נגיעות אישיות.
אדם בעל גאווה, יפרש את התורה כדרכו, כדי להתאים אותה לאורחות חייו.
אין הוא מתכוון להשתנות ולשפר את מידותיו, וכך לעולם לא ישתפר ויזכה לשפע רוחני.
רק אדם בעל יכולת הכלה, שניגש ללימוד התורה מתוך ענווה והתבטלות, הוא זה שמוסר התורה יוכל להיטמע בתודעתו.
וזה בדיוק המסר של המדבר.
למדבר אין במה להתגאות.
אין בו מים, גידולים חקלאיים או יישובים.
הוא שפל ביחס לכל אזור אחר בעולם.
כך אדם צריך לגשת ללימוד התורה, כמדבר.
לדעת שלחכמת התורה אין גבול ומידה, לעומת השכל האנושי המוגבל.
כשאדם לומד מתוך ענווה הוא תולה את חסרון ההבנה בעצמו ולא בתורה.
זאת ועוד.
אנו יודעים כי המדבר הוא הפקר לכל.
כמו שבהפקר, כל אחד יכול לבוא וליטול, כך התורה -- כל אדם מישראל ראוי לבוא ולזכות בה.
לימוד התורה אינו שמור לבעלי ממון או לאנשים מיוחסים.
התורה שייכת לכולם באופן שווה, היא בחינם, והעיסוק בה שקול כנגד כל התורה כולה.
התורה היא תורת חיים, והיא שוכנת רק באדם שיש בו ענווה.
אומר לנו הקב"ה, אם רצונכם לקנות את התורה, לדעת אותה היטב ולנהוג על פיה, אתם צריכים לקבל אותה עליכם ללא נגיעות אישיות.
אדם בעל גאווה, יפרש את התורה כדרכו, כדי להתאים אותה לאורחות חייו.
אין הוא מתכוון להשתנות ולשפר את מידותיו, וכך לעולם לא ישתפר ויזכה לשפע רוחני.
רק אדם בעל יכולת הכלה, שניגש ללימוד התורה מתוך ענווה והתבטלות, הוא זה שמוסר התורה יוכל להיטמע בתודעתו.
וזה בדיוק המסר של המדבר.
למדבר אין במה להתגאות.
אין בו מים, גידולים חקלאיים או יישובים.
הוא שפל ביחס לכל אזור אחר בעולם.
כך אדם צריך לגשת ללימוד התורה, כמדבר.
לדעת שלחכמת התורה אין גבול ומידה, לעומת השכל האנושי המוגבל.
כשאדם לומד מתוך ענווה הוא תולה את חסרון ההבנה בעצמו ולא בתורה.
זאת ועוד.
אנו יודעים כי המדבר הוא הפקר לכל.
כמו שבהפקר, כל אחד יכול לבוא וליטול, כך התורה -- כל אדם מישראל ראוי לבוא ולזכות בה.
לימוד התורה אינו שמור לבעלי ממון או לאנשים מיוחסים.
התורה שייכת לכולם באופן שווה, היא בחינם, והעיסוק בה שקול כנגד כל התורה כולה.
הרב זמיר כהן בשיחה קצרה מתוך פרשת במדבר מבאר את ענין מידת הענווה, התורה והמדבר.
אנו עומדים בפתחו של ספר במדבר, ובערב חג השבועות.
ספר במדבר נפתח בפסוק: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר".
כידוע, בתורה אין מילים מיותרות.
כל מילה רומזת למסר, וגם כאן יש לשאול: מדוע בחרה התורה לציין שהדבר ה' אל משה נאמר 'במדבר'? היה מספיק לכתוב שזה קרה באוהל מועד, שהוא מקום השראת השכינה.
זאת ועוד: כל חומש 'במדבר' קיבל את שמו מהמילה במדבר שבפסוק זה שנבחר מתוך מילים רבות.
מה המיוחד במילה זו? ומכאן יש לשאול גם בעניין חג השבועות.
כידוע, כל מעמד מכובד נערך במקום שיהלום את האירוע.
מלך, למשל, מכתירים בארמון מפואר.
ואם כך, כאשר הקב"ה ביקש להעניק את התורה לעם ישראל, היה אמור לכאורה לבחור במקום המכובד ביותר בעולם, שכן התורה היא הקיום של העולם.
והנה, הקב"ה בחר לתת את התורה דווקא במדבר, בהר סיני שהוא הר נמוך יחסית, וגם כאן יש לשאול לטעם הדבר.
למעשה, שתי השאלות הללו רומזות לעניין אחד.
התורה היא תורת חיים, והיא שוכנת רק באדם שיש בו ענווה.
אומר לנו הקב"ה, אם רצונכם לקנות את התורה, לדעת אותה היטב ולנהוג על פיה, אתם צריכים לקבל אותה עליכם ללא נגיעות אישיות.
אדם בעל גאווה, יפרש את התורה כדרכו, כדי להתאים אותה לאורחות חייו.
אין הוא מתכוון להשתנות ולשפר את מידותיו, וכך לעולם לא ישתפר ויזכה לשפע רוחני.
רק אדם בעל יכולת הכלה, שניגש ללימוד התורה מתוך ענווה והתבטלות, הוא זה שמוסר התורה יוכל להיטמע בתודעתו.
וזה בדיוק המסר של המדבר.
למדבר אין במה להתגאות.
אין בו מים, גידולים חקלאיים או יישובים.
הוא שפל ביחס לכל אזור אחר בעולם.
כך אדם צריך לגשת ללימוד התורה, כמדבר.
לדעת שלחכמת התורה אין גבול ומידה, לעומת השכל האנושי המוגבל.
כשאדם לומד מתוך ענווה הוא תולה את חסרון ההבנה בעצמו ולא בתורה.
זאת ועוד.
אנו יודעים כי המדבר הוא הפקר לכל.
כמו שבהפקר, כל אחד יכול לבוא וליטול, כך התורה -- כל אדם מישראל ראוי לבוא ולזכות בה.
לימוד התורה אינו שמור לבעלי ממון או לאנשים מיוחסים.
התורה שייכת לכולם באופן שווה, היא בחינם, והעיסוק בה שקול כנגד כל התורה כולה.
התורה היא תורת חיים, והיא שוכנת רק באדם שיש בו ענווה.
אומר לנו הקב"ה, אם רצונכם לקנות את התורה, לדעת אותה היטב ולנהוג על פיה, אתם צריכים לקבל אותה עליכם ללא נגיעות אישיות.
אדם בעל גאווה, יפרש את התורה כדרכו, כדי להתאים אותה לאורחות חייו.
אין הוא מתכוון להשתנות ולשפר את מידותיו, וכך לעולם לא ישתפר ויזכה לשפע רוחני.
רק אדם בעל יכולת הכלה, שניגש ללימוד התורה מתוך ענווה והתבטלות, הוא זה שמוסר התורה יוכל להיטמע בתודעתו.
וזה בדיוק המסר של המדבר.
למדבר אין במה להתגאות.
אין בו מים, גידולים חקלאיים או יישובים.
הוא שפל ביחס לכל אזור אחר בעולם.
כך אדם צריך לגשת ללימוד התורה, כמדבר.
לדעת שלחכמת התורה אין גבול ומידה, לעומת השכל האנושי המוגבל.
כשאדם לומד מתוך ענווה הוא תולה את חסרון ההבנה בעצמו ולא בתורה.
זאת ועוד.
אנו יודעים כי המדבר הוא הפקר לכל.
כמו שבהפקר, כל אחד יכול לבוא וליטול, כך התורה -- כל אדם מישראל ראוי לבוא ולזכות בה.
לימוד התורה אינו שמור לבעלי ממון או לאנשים מיוחסים.
התורה שייכת לכולם באופן שווה, היא בחינם, והעיסוק בה שקול כנגד כל התורה כולה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה