פרשת קדושים - קדושת ישראל
הרב זמיר כהן בשיחה קצרה מתוך פרשת קדושים - והפעם: קדושת ישראל.
על הפרשה:
פרשת קדושים עמוסה במצוות רבות בכל תחומי החיים.
שבת ומצוות התלויות בארץ, הדרת פני זקן ומורא המקדש, איסורי עריות ועבודה זרה ועוד.
אולם לפני הכול פותחת התורה בהוראה מיוחדת: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱ-לֹקֵיכֶם" (ויקרא יט, ב).
מה פירוש המילה 'קדושים', ומהי בכלל קדושה? אנו מוצאים את המונח הזה במצוות רבות.
על השבת נאמר: "בירך ה' את יום השבת ויקדשהו".
כאשר איש נושא אישה הוא אומר: "הרי את מקודשת לי".
מאידך, אנו מוצאים שימוש במילה זו גם בשלילה: "לא תהיה קדשה מבנות ישראל" (דברים כג, יח).
מה משמעות הדברים? בכל ציבור קיים זרם מרכזי, אליו שייכים רוב האנשים, אולם ישנם כאלו שיוצאים מן הכלל.
יש אנשים החורגים מדרך האמצע כלפי מעלה - לטובה, ויש החורגים כלפי מטה - לרעה.
המתרומם כלפי מעלה נקרא קדוש, ואילו היורד כלפי מטה נקרא קדש.
כאשר הקב"ה קידש את יום השבת, הוא הבדיל אותה משאר ימות השבוע, לכן היא נקראת שבת קודש, במשמעות של מובדלת ומופרשת כלפי מעלה.
ביום השביעי קיימת רמה רוחנית גבוהה יותר שממנה באה הברכה בממון לכל ימי השבוע.
כך גם בנישואין; כאשר אדם אומר לאישה "הרי את מקודשת לי", היא נעשית מובדלת משאר הבנות.
היא כעת נשואה לו, בעוד השאר אסורות עליו.
כאשר מצווה הקב"ה את עם ישראל להיות קדושים, מהסיבה "כי קדוש אני", פירושו של דבר שכמו שהקב"ה מובדל ונעלה מעל כולם, כך הדרישה מעם ישראל: שומה עליכם להתקדש ולהתעלות מעל לשאר העמים.
אכן, כל אדם באשר הוא חביב לפני הקב"ה כמו שאומרת המשנה במסכת אבות: "חביב אדם שנברא בצלם", אולם בכל זאת יש ייחודיות ליהודי, שהוא מזרעו של אברהם, יצחק ויעקב שעברו את כל הניסיונות וגילו נאמנות מוחלטת לריבונו של עולם.
בזכות האבות הקדושים זוכים אנו להיקרא בנים למקום: "בנים אתם לה' אלוקיכם" (דברים יד, א), ומתוך כך: "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי".
להיות בן-מלך, זוהי זכות שמחייבת מאד.
עלינו לשמור על הייחודיות שלנו ולהיות נבדלים מאומות העולם.
לעיתים אדם מישראל רואה גוי ומקנא בדרך לבושו ובאורחות חייו, ומנסה לחקות אותו.
אך עליו לזכור שהגוי והיהודי שונים לחלוטין. הגוי מחויב רק בשבע מצוות בני נח, ואילו עם ישראל נדרשים להתנהג בהנהגות מלכות ברמה אחרת.
כך גם גדרי הצניעות של עם ישראל, שונים לחלוטין מחוקי הגויים.
כשם שמלך דורש מבנו יותר מאזרח מן השורה, כך הקב"ה דורש מאיתנו אורח חיים נעלה יותר.
אפשר, אם כן, להשוות את עם ישראל למשפחת המלוכה, כבני מלכו של עולם.
ככתוב: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו).
והמצוות נועדו להקנות ליהודי מידות מלכותיות.
על פי זה ניתן להסביר במשהו את תופעות האנטישמיות: כשעם ישראל קיבל את התורה, הוא נדרש להתנהג בנורמות גבוהות בהרבה משאר האומות, וכאשר הגוי רואה שהיהודי מתנהג כמו גוי, הוא לא מבין מדוע יש הבדל בין הגוי ליהודי.
מדוע היהודי נבחר ממני? הרי הוא מתנהג בדיוק אותו דבר! קנאה זו מולידה שנאה גדולה.
אך כאשר הגוי מבחין שהיהודי אכן נוהג אחרת לטובה במידותיו ובאורח חייו, הוא רואה בחוש שיש הבדל בהשקעה ובתוצאה.
וכך ישנו סיכוי גדול יותר שבמקום לקנא ולשנוא -- הוא יעריך ויוקיר את עם ישראל.
הרב זמיר כהן בשיחה קצרה מתוך פרשת קדושים - והפעם: קדושת ישראל.
פרשת קדושים עמוסה במצוות רבות בכל תחומי החיים.
שבת ומצוות התלויות בארץ, הדרת פני זקן ומורא המקדש, איסורי עריות ועבודה זרה ועוד.
אולם לפני הכול פותחת התורה בהוראה מיוחדת: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱ-לֹקֵיכֶם" (ויקרא יט, ב).
מה פירוש המילה 'קדושים', ומהי בכלל קדושה? אנו מוצאים את המונח הזה במצוות רבות.
על השבת נאמר: "בירך ה' את יום השבת ויקדשהו".
כאשר איש נושא אישה הוא אומר: "הרי את מקודשת לי".
מאידך, אנו מוצאים שימוש במילה זו גם בשלילה: "לא תהיה קדשה מבנות ישראל" (דברים כג, יח).
מה משמעות הדברים? בכל ציבור קיים זרם מרכזי, אליו שייכים רוב האנשים, אולם ישנם כאלו שיוצאים מן הכלל.
יש אנשים החורגים מדרך האמצע כלפי מעלה - לטובה, ויש החורגים כלפי מטה - לרעה.
המתרומם כלפי מעלה נקרא קדוש, ואילו היורד כלפי מטה נקרא קדש.
כאשר הקב"ה קידש את יום השבת, הוא הבדיל אותה משאר ימות השבוע, לכן היא נקראת שבת קודש, במשמעות של מובדלת ומופרשת כלפי מעלה.
ביום השביעי קיימת רמה רוחנית גבוהה יותר שממנה באה הברכה בממון לכל ימי השבוע.
כך גם בנישואין; כאשר אדם אומר לאישה "הרי את מקודשת לי", היא נעשית מובדלת משאר הבנות.
היא כעת נשואה לו, בעוד השאר אסורות עליו.
כאשר מצווה הקב"ה את עם ישראל להיות קדושים, מהסיבה "כי קדוש אני", פירושו של דבר שכמו שהקב"ה מובדל ונעלה מעל כולם, כך הדרישה מעם ישראל: שומה עליכם להתקדש ולהתעלות מעל לשאר העמים.
אכן, כל אדם באשר הוא חביב לפני הקב"ה כמו שאומרת המשנה במסכת אבות: "חביב אדם שנברא בצלם", אולם בכל זאת יש ייחודיות ליהודי, שהוא מזרעו של אברהם, יצחק ויעקב שעברו את כל הניסיונות וגילו נאמנות מוחלטת לריבונו של עולם.
בזכות האבות הקדושים זוכים אנו להיקרא בנים למקום: "בנים אתם לה' אלוקיכם" (דברים יד, א), ומתוך כך: "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי".
להיות בן-מלך, זוהי זכות שמחייבת מאד.
עלינו לשמור על הייחודיות שלנו ולהיות נבדלים מאומות העולם.
לעיתים אדם מישראל רואה גוי ומקנא בדרך לבושו ובאורחות חייו, ומנסה לחקות אותו.
אך עליו לזכור שהגוי והיהודי שונים לחלוטין. הגוי מחויב רק בשבע מצוות בני נח, ואילו עם ישראל נדרשים להתנהג בהנהגות מלכות ברמה אחרת.
כך גם גדרי הצניעות של עם ישראל, שונים לחלוטין מחוקי הגויים.
כשם שמלך דורש מבנו יותר מאזרח מן השורה, כך הקב"ה דורש מאיתנו אורח חיים נעלה יותר.
אפשר, אם כן, להשוות את עם ישראל למשפחת המלוכה, כבני מלכו של עולם.
ככתוב: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו).
והמצוות נועדו להקנות ליהודי מידות מלכותיות.
על פי זה ניתן להסביר במשהו את תופעות האנטישמיות: כשעם ישראל קיבל את התורה, הוא נדרש להתנהג בנורמות גבוהות בהרבה משאר האומות, וכאשר הגוי רואה שהיהודי מתנהג כמו גוי, הוא לא מבין מדוע יש הבדל בין הגוי ליהודי.
מדוע היהודי נבחר ממני? הרי הוא מתנהג בדיוק אותו דבר! קנאה זו מולידה שנאה גדולה.
אך כאשר הגוי מבחין שהיהודי אכן נוהג אחרת לטובה במידותיו ובאורח חייו, הוא רואה בחוש שיש הבדל בהשקעה ובתוצאה.
וכך ישנו סיכוי גדול יותר שבמקום לקנא ולשנוא -- הוא יעריך ויוקיר את עם ישראל.
תגובות
הוסף רשומת תגובה