שאלה: האם נכון שאסור לאכול תותים בגלל התולעים?
תשובה: תות עץ אסור באכילה, מפני שלא ניתן לנקות את התולעים שבו.
תות שדה מותר באכילה, לאחר שיחתוך ממנו את הכותרת (עם העלים) ואת השפיץ שלמטה, ישרה במים שתי דקות וירחץ.
שאלה: ראיתי שכתוב על מוצר 'בחזקת בשרי', האם צריך לחכות 6 שעות לאחר שאכלתי אותו?
תשובה: קיימת מחלוקת בין מרן השו"ע להרמ"א בדבר כלי בשרי בן יומו (שבישלו בו בתוך 24 שעות) שבישלו בו מאכל פרווה.
תשובה: לדעת מרן, כיוון שהבליעה הייתה של דבר היתר, והכלי לפנינו נקי מממשות של בשר, דין הפרווה ככל פרווה שמותר לאוכלו עם חלב, ובקיצור זה נקרא 'נ"ט בר נ"ט דהיתרא'.
ולדעת הרמ"א, המאכל שבושל בכלי בשרי בן יומו נחשב "בחזקת בשרי", ואסור לאוכלו עם חלב, אבל מותר מייד בזה אחר זה, ואין צריך להמתין שש שעות.
ולכן, לספרדים מותר לאוכלו עם חלב, ולאשכנזים רק בזה אחר זה ולא ביחד.
שאלה: האם מותר לכתוב שירים על לחנים של גויים?
תשובה: מותר בהחלט, ואדרבה, הוא "מגייר" אותם ומעלה אותם לדרגת קדושה.
כך גם נהגו גדולי החסידות בדורות הקודמים.
תשובה: תות עץ אסור באכילה, מפני שלא ניתן לנקות את התולעים שבו.
תות שדה מותר באכילה, לאחר שיחתוך ממנו את הכותרת (עם העלים) ואת השפיץ שלמטה, ישרה במים שתי דקות וירחץ.
שאלה: ראיתי שכתוב על מוצר 'בחזקת בשרי', האם צריך לחכות 6 שעות לאחר שאכלתי אותו?
תשובה: קיימת מחלוקת בין מרן השו"ע להרמ"א בדבר כלי בשרי בן יומו (שבישלו בו בתוך 24 שעות) שבישלו בו מאכל פרווה.
תשובה: לדעת מרן, כיוון שהבליעה הייתה של דבר היתר, והכלי לפנינו נקי מממשות של בשר, דין הפרווה ככל פרווה שמותר לאוכלו עם חלב, ובקיצור זה נקרא 'נ"ט בר נ"ט דהיתרא'.
ולדעת הרמ"א, המאכל שבושל בכלי בשרי בן יומו נחשב "בחזקת בשרי", ואסור לאוכלו עם חלב, אבל מותר מייד בזה אחר זה, ואין צריך להמתין שש שעות.
ולכן, לספרדים מותר לאוכלו עם חלב, ולאשכנזים רק בזה אחר זה ולא ביחד.
שאלה: האם מותר לכתוב שירים על לחנים של גויים?
תשובה: מותר בהחלט, ואדרבה, הוא "מגייר" אותם ומעלה אותם לדרגת קדושה.
כך גם נהגו גדולי החסידות בדורות הקודמים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה